השתקפויות

הנוכל הגדול של התרבות / צופית קירשנר

באלבום התמונות של הוריו של מיכה, היתה תמונה קטנה, מצהיבה של אמו של אביו. סבתא אווה. אביו, שהיה קשור מאוד לאמו, הרבה לספר עליה, על ילדותו, על החיים בעיירה. הצורך לבטא את געגועיו הפיחו רוח חיים בעולם שלם שנעלם. תמונתה של הסבתא סיפקה ערוץ וגישה לעבר, ודמותה, דמות אם/סבתא אידיאלית, ליוותה את ילדותו. משהגיע לגיל מצוות חשו הוריו, כפי הנראה, שהוא מספיק בוגר ולראשונה העזו לספר לו, שתמונתה של סבתא אווה צולמה שעתיים אחרי הירצחה בידי שומר גרמני במחנה עבודה באוקראינה. פוסט מורטם. מיכה הילד נרעש מפרט המידע הזה. אישה זו, שהתרגל לראות בה את סבתו, סבתא אווה, שהחזירה לו מבט מתוך אלבום התמונות המשפחתי, בעצם, כלל אינה בחיים. היה זה מוות כפול, הרי סבתא אווה ממילא היתה דמות היסטורית, וירטואלית, שחיה אך ורק בדמיונו, אך הנה, דווקא רגע מותה מונצח בתמונה קטנה זו.  באותו רגע מיכה הילד תפס שהדבר שאנחנו רואים בתמונות, אינו בהכרח הסיפור האמיתי. ואם זה המצב עם תצלומה של סבתא אווה, מה מספרים לנו הדימויים שמקיפים אותנו מכל עבר? ואכן, צילום הוא תמיד עדות חלקית, ממוסגרת, לרוב מתעתעת. ה”אמת", לעיתים קרובות, נמצאת מעבר לפריים ומעבר להשגתנו ומה שאנחנו רואים אינו אלא חלקיק בפאזל, ופעמים רבות, ללא ההקשר הרחב, אין לו כל משמעות. לא במקרה הגדיר אדם ברוך את הצילום "הנוכל הגדול של התרבות".

התצלום הזה שמיכה חזר אליו שוב ושוב, תפישת המורכבות של הדימוי ומשמעותו רבת הפנים, היוותה עבור מיכה מוקד משיכה. הקו אינו לינארי אבל אין פלא בכך שבסופו של דבר החליט להפוך את הצילום למרכז חייו.

ברבות הימים ניכס מיכה את דמותה של סבתו, צילם את התצלום הקטן והגדיל אותו לממדים הסטנדרטים שלו, מה שנקרא בשפת הצילום, "bigger than life" וצירף אותו לקורפוס עבודותיו. רבות מהרצאותיו נהג לפתוח בסיפור זה.

חנה שביב, אוצרת התערוכה "אמת דיברתי",  טענה במגזין האמנות האינטרנטי 'ערב רב', שצילום זה של סבתו המתה הוא האבטיפוס של סך העבודות של מיכה. גוף עבודות של 40 שנה שנבע למעשה מצילום בודד:

"הצילום הזה נמצא בכל העבודות שלו משם והלאה. רואים את זה החל מהפורטרטים העצמיים שלו מיד אחרי סיום לימודיו ועד העבודות האחרונות שלו. ולא קשה לראות מאיפה בא אחר כך העניין של הסתרת המבט. אפשר לראות בכל העבודות את המשך העיסוק במוות, העיניים המושחרות והמרוחקות. גם בעבודות המאוחרות שלו, שמעבדות צילומים מאתרים פורנוגרפיים. זה הכל שם. יש המון עניין עם מוות ומחיקה של זהות. פגיעות".

 

קראו עוד