בעיתונות צילום וטקסט משתפים פעולה על מנת לספר סיפור משמעותי. הטקסט סולל את הנרטיב והצילום מוסיף עומק ורגש. יחד, הם מייצרים גישה אינטימית יותר למושא הכתבה. משנות השבעים המאוחרות ועד שנות האלפיים עבד מיכה קירשנר כצלם מגזיני בעיקר עבור מוניטין ומעריב. צילומיו הוצמדו לכתבות ולמאמרים והוצגו במדוריו המצולמים, 'הישראלים', 'עמישראלחי' ו'הפוליטיקאים'. דפי העיתון המוצגים בקטגוריה זו מציעים הצצה לעבר, לכוחו של חיבור בין טקסט לצילום, לעימוד מדוייק. הצילומים, מן הסתם, נטענים מיידית בשכבות נוספות של זמן ותקופה, הלך רוח ונטיות לב ונחשפים הקשרים הסטורים, חברתיים, פוליטיים.

אדם ברוך כתב על מיכה

"מיכה קירשנר היה מצלמי המערכת הראשונים של מוניטין, ותקופה מסוימת היה הצלם של מוניטין. הוא והירחון היו כמעט אחד. אנשים שלא התעמקו בטקסטים של מוניטין, זיהו את הירחון באמצעות צילומי קירשנר. ועיקר עבודתו: דיוקנאות."

"ב-79', כשמיכה קירשנר צילם את אבא אבן, עבור מוניטין, אבן היה שר חוץ בפועל, אישיות פוליטית מרכזית. קירשנר עימד אותו כמעין 'בטלר', ראה צילום. אבא אבן בעומק הצילום, ניצב, ובקדמת הצילום סוזי אבן, רעייתו, אישיות בפני עצמה, אך לא מרכזית כמוהו אז. הצילום הזה, מבחינתי, כעורך מוניטין, קבע את קירשנר כצלם המערכת. ולא הייתי בטוח אם קירשנר מבין, עד הסוף, מה מיוחד בצילום הזה, ומדוע הצילום הזה כה הולם את השאיפה של מוניטין לשנות מעט את פני העיתונות הישראלית. הקריירה של קירשנר נעה גם עם היומון חדשות והיום עם מעריב, ועדיין היא מחוברת למוניטין שהיה. המדור המצולם, "הישראלים", המופיע היום במעריב, נושא איתו תכונות מוניטיניות מובהקות: עצם היומרה להגדיר בני אדם וקבוצות אנשים, ועצם האובססיה להגדיר. אובססיה המעידה על אי ביטחון בכל הנוגע לישראליות כזהות ברורה. וכן, הצמדת טקסט וצילום. בוטות פשוטה ועידון מוסתר. הכמיהה לאתר את תכונות המקום הזה. התנועה המסובכת בין תיעוד, ביום ואמנות. הפרקליטות הבלתי מסתיימת בדבר הצילום כאמנות. הצילום כאמנות לכל דבר ומכל בחינה. השימוש בצבע מלא. כמעט צבעוניות-לגו שטוחה, דחוסה, חסרת נואנסים טקסטוריאלים, מכסה את כל פני השטח – מתוך מודעות ליחסי הצבע ב'ציור' וב'צילום', הנסיון העיקש לקבוע את המבט על הדברים, קודם שה'דברים' יעלמו או ישתנו כליל. הביצוע הכמו מסחרי, המכסה על אמביציות אמנותיות מובהקות, ואף על עמדה רעיונית ביחס לחיים כאן, למה שהם, ולמה שהם יכולים להיות."
כך אדם. ניתן לקרוא את הכתבה המלאה ב"פרסומים" באתר זה.